15 מוצרים יומיומיים שלא תאמינו שתוכננו במקור לשימוש אחר לגמרי!



1. קוקה קולה

רוקח בשם ג’ון פמברטון, בוגר מלחמת האזרחים האמריקנית, רקח שיקוי מעלי קוקה ואגוזי קולה כתרופה לחיילים הסובלים מפציעות וצורכים מורפיום. בהמשך הוא מכר את השיקוי כמשקה קל. לאחר שמכר את כל מניותיו בחברה הבעלים החדשים שלה החלו לשווק את המשקה מעלי קוקה אך ללא הקוקאין.

2. שמלות שחורות

כיום כולן יודעות שאם אין לך מה ללבוש לאירוע תלבשי שמלה שחורה. אבל למעשה עד שנות ה-20 של המאה הקודמת בגדים שחורים נלבשו למקרי אבל ואובדן.

בשנת 1926 עיצבה קוקו שאנל את “השמלה השחורה הקטנה” המפורסמת לזכר יקירה. בתחילה החלו ללבוש אותה כוכבות קולנוע ולאחר מכן היא הפכה לפופולרית בקרב הנשים כולן. ולמרות זאת אין לך אף פעם מה ללבוש.

3. קריוקי

דאיסוק אינו, מוסיקאי יפני, נהג להופיע בבית קפה קטן שם אהב הקהל לעלות ולשיר בין קטעי ההופעה. ערב אחד נבצר ממנו להופיע ולכן שלח ללהקה את השירה שלו מוקלטת לצורך ההופעה. מאוחר יותר פיתח מכונה שמנגנת את המוזיקה בלי השירה שלו, כך יכלו הנגנים לנוח בזמן שהקהל עולה לשיר לצלילי הפלייבק. שזה תכלס כמו בהופעה של ג’סטין ביבר רק בלי ילדות צורחות.

4. בצק משחק (פליי דו)

במקור שימש הבצק המשעשע הזה לניקוי פיח מטפטים בבתים בהם היה אח מפייח. עם הופעת טפטים העשויים ויניל ושניתנים לניקוי בקלות איבד המוצר את נחיצותו.

קרובת משפחה של ממציא הבצק, מורה בבי”ס יסודי, חילקה לתלמידיה את הבצק לשם שעשוע. לאור התלהבות הילדים הוצאו חומרי הניקיון והוחלפו בצבעים והשאר כמובן היסטוריה. והוצאות מנופחות בחנויות הצעצועים.

5. הליכון

בשנת 1818 המציא סר וויליאם קאביט מתקן משוכלל שטוחן זרעים שונים עבור אסירים. האסירים נאלצו לעלות על גרם אינסופי של מדרגות וכך נטחנו הזרעים. עם השנים הפך המתקן למה שמכונה היום ‘הליכון’ והמשתמשים בו הם אסירים של מכוני הכושר.

6. פתקי ‘פוסט איט’

ד”ר ספנסר סילבר ניסה לפתח דבק חזק במיוחד. למרות ניסיונותיו הרבים הדבק היה חלש וכל מה שניסה להדביק הופרד בקלות. שותפו השתמש בדבק על מנת להדביק סימניות בספריו הרבים ולאחר מכן החלו להופיע הפתקים החביבים בכל מקום כולל על מסגרת מסך המחשב שלכם.

7. נעלי עקב

תמיד תהיתי מי הגאון שאחראי על המחדל הזה, אז הנה זה בא –

במצריים העתיקה נהגו נשים וגברים בכירים לנעול נעליים בעלות עקב גבוה לטקסים דתיים שונים. קצבים נהגו להתהלך בעקבים גבוהים כדי לא לדרוך בדם.

באירופה של ימי הביניים עקבים גבוהים היו סמל סטטוס של אצילים ובהמשך הפכו לפופולריים, ובמאה ה-20 הומצא הסטילטו הידוע לשמצה, זה שאי אפשר בלעדיו וגם אי אפשר לסיים איתו בילוי בלי כאבי תופת.