4. סיפורן המדהים של התאומות מאושוויץ ששרדו את הניסויים של ד”ר מנגלה

סיפורן המדהים של התאומות מאושוויץ ששרדו את הניסויים של ד”ר מנגלה

סיפור הישרדות עם סוף טוב

לילך וייס
|
02/05/2019


כמו כל שנה, יום הזיכרון מאחד אותנו עם ההיסטוריה שלנו. זהו יום של כאב וסיפורים קשים, אבל גם של סיפורי גבורה והישרדות. על אנשים שאיבדו הכל, והצליחו לצאת מזה לחיים חדשים ומשגשגים.

כמו למשל, התאומות אווה ומרים מוזס. אחרי שהגיעו מרומניה לאושוויץ, הן נבחרו להיות חלק מהניסויים של ד”ר מנגלה. ולמרות מה שהן עברו, הן הצליחו לשרוד את השואה ולפתוח בחיים חדשים.

זהו סיפור החיים המרגש שלהן.

התאומות אווה ומרים מוזס נולדו בינואר 1934 ברומניה

ב-1944 המשפחה נשלחה לאושוויץ, בנסיעה שלקחה 4 ימים בתוך קרון שבעבר שימש להעברת בהמות

כשהגיעו למחנה שאלו את אמן אם הן תאומות, וכשענתה שכן, הן נלקחו ממנה. שם הן הופרדו ממשפחתן, והתאומות לא ידעו מה עלה בגורלם

יחד עם עוד כ-1,500 זוגות של תאומים, אווה ומרים הגיעו אל ביתן הניסויים של ‘מלאך המוות’, מנגלה

רק כ-300 זוגות שרדו את הניסויים האלו, שכללו הזרקה של חומרים רעילים שונים והתעללויות אחרות

אווה מספרת כי באחד הניסויים לקחו דם מכף ידה השמאלית, והזריקו לכף ידה הימנית

בעקבות זה היא סבלה מחום, הידיים והרגליים שלה התנפחו והגוף שלה כוסה בנקודות אדומות. מנגלה הודיע לה שיש לה רק שבועיים לחיות, אבל היא שרדה ונשלחה חזרה למגורי התאומים

Credit: wikipedia

ב-27 לינואר 1945 אחד מהאנשים במחנה פרץ לתוך הבניין בו שהו התאומות וצעק – “אנחנו חופשיים”

הבנות יצאו לרחוב וראו חיילים של הצבא האדום במדים לבנים מחייכים ומחלקים שוקולדים ועוגיות

התאומות שוחררו מהמחנה בגיל 11, והועברו לחסותן של נזירות

הנזירות ניסו לתת לבנות הרבה צעצועים, אבל מבחינתן הילדות שלהן נגמרה באושוויץ.

בהמשך הן ניסו לחזור הביתה לרומניה, אבל הבית שלהן היה ריק ועבר ונדליזם. אווה סיפרה שזה היה היום העצוב בחיים שלה, כי היא קיוותה שמישהו מהמשפחה שרד וחזר הביתה.

ב-1950 קיבלו הבנות אישורי עליה לארץ והתיישבו בחיפה. שתיהן שירתו בצבא.

ב-1960 אווה התחתנה עם ניצול שואה אמריקאי. השניים עברו לארה”ב ונולדו להם שני ילדים – אלכס ורינה

מרים סבלה כל החיים שלה ממחלת כליות בעקבות הניסויים שעברה. למרות שאווה תרמה לה כליה, מרים נפטרה ב-1993 בגיל 59

שנתיים לאחר מכן אווה הקימה את ארגון “נצח תאומי אושוויץ”, שתמך בילדים אחרים שחוו את הניסויים האכזריים בתקופת השואה.

היום אווה עוסקת בפעילות חינוכית, הרצאות וסיורים מודרכים. היא פירסמה שני ספרים אוטוביוגרפים והשתתפה בסרטים תיעודיים

ב-2007 היא עזרה עזרה להעביר חוק שיחייב סקירה של תקופת השואה בבתי הספר.

ב-2015 אווה נסעה לגרמניה והעידה במשפטו של הקצין הנאצי, אוסקר גרנינג. היא ניגשה אליו וחיבקה אותו

היא אמרה שהיא הרגישה שיש לה את הכח לסלוח. הסלחנות לדבריה חיזקה אותה ועזרה לה להתגבר על הזכרונות הקשים מהעבר שלה.

המעשה הזה גרר תגובות רבות וביקורת כלפיה. אבל היא אמרה ששום דבר טוב אף פעם לא יוצא מאכזריות, ולכן העדיפה לפעול בנחמדות כלפיו

ב-2016 יצא סרט בריטי בשם ‘הנערה שסלחה לנאצים’ בו היא הייתה הדמות הראשית.

מקור: brightside