האמא הזו עברה עוד יום בלתי נסבל עם שני הילדים אבל אז קרה הדבר הבא ששינה לה את החיים!

תתכוננו - הוא ישנה גם את שלכם...



נכתב ע”י רונה רוזנפלד

הורות. מה עוד יש לכתוב ומה יש לומר? קל זה לא, ואיכשהוא אנחנו פשוט מנסים לעבור את זה בשלום, בלי תאונות מיותרות ועם מינימום נזקים.

אמא אחת מארה”ב, הייתה בסיטואציה הזו שכולנו מכירים. התקפלות מהירה מחוף הים לכיוון הרכב, עם שני ילדים צורחים על הידיים, כשחם, הכל מלא בחול והיא כבר לא רואה בעיניים כשלפתע היא שמעה משהו שהיכה בה בסוג של תדהמה.

משפט אקראי של איש מבוגר על הסיטואציה בה היא הייתה שרויה הצליח לשנות לה את הגישה כאמא, ולחיים בכלל.

הפוסט המרגש והמעצים הזה הפך לויראלי ברחבי הרשת ואחרי שתקראו אותו זה יעשה לכם משהו. משהו טוב.

32

והנה הפוסט המתורגם:

“יצאנו כל המשפחה לחופשה קצרה בסאן דייגו.

בילינו כמה שעות על החוף, כשפתאום מזג האוויר נהיה קודר ואני ובעלי הבנו שצריך להתקפל, ומהר.

התחלנו ללכת לכיוון האוטו, כשאני מחזיקה ביד אחת כמה מגבות רטובות ומסריחות, ביד השנייה צעצועים מלאים בחול ותוך כדי מנסה לשכנע את בני בן השנתיים וחצי שצריך ללכת עכשיו ולעזוב את מגרש המשחקים הענק הזה. כמובן שכל מה שאני אומרת ממש לא מעניין אותו. בעלי משתרך מאחורינו עם כמה כיסאות מתקפלים, ותינוק בן ארבעה חודשים צורח על הידיים. אחת הסיטואציות הקשות. 

תוך כדי שאנחנו הולכים אני שמה לב לאיש מבוגר מסתכל עלינו ואומר לאשתו: “אלו היו ימים טובים, נכון”? וואו. המשפט שלו עשה לי משהו. 

 כשהגענו לאוטו, תוך כדי שאנחנו מנסים לקשור את שני הילדים הצורחים לכיסאות הבטיחות הבטתי בבעלי ואמרתי לו בהתרגשות את מה ששמעתי. ואז זה היכה בי. האיש הזה כל כך צודק. 

“אלה הם הימים שלנו איתם. הזמנים המשמעותיים של החיים הם עכשיו”. 

הייתה זו תזכורת חזקה ומשמעותית עבורי, כאמא טרייה לשני ילדים קטנטנים, שהחודשים האחרונים היו מטלטלים וקשים וכללו הרבה בקרים שלא יכולתי לשאת עוד בכי של תינוק.

הרי אפשר בקלות להישאב לשגרה הזו של סידור הבית, סידור הצעצועים, הכנת אוכל, החלפת חיתולים ופיפי בסיר, אבל האיש  המבוגר הזה, שאין לו מושג כמה הוא שינה לי את החיים, הזכיר לי כמה עוצמתיות הן השנים האלה.

שבעתיד, כשהם יגדלו,  נסתכל עליהן אחורה בנוסטלגיה, וניזכר איך פעם הילדים שלנו ממש היו צריכים אותנו, ולא רק בשביל כסף או הסעה לחבר. 

בשבועות הבאים, שחזרתי בראשי שוב ושוב את הסיטואציה על החוף. הגוף שלנו דביק מרב קרם הגנה, השיער נכנס לנו לפנים בגלל הרוח, הידיים מלאות בחפצים, אנחנו גוררים את התינוקות על החול…. אבל במקום לראות את כל הכאוס הזה  – האיש הזה ראה אותנו כזכרון נפלא של המשפחה שלו. אנחנו היינו בשיא החיים שלנו.

כל התאונות פיפי, הבקשות הבלתי פוסקות לממתקים והמאבקים שלהם בכל פעם שהם צריכים להחגר במושב של האוטו הם אולי לא ההי לייט של כל יום, אבל איפה שהוא בין החיוך הראשון של כל תינוק, ההערות המצחיקות שרק פעוט יכול להגיד והחיבוקים העוצמתיים האלו שרק הם יכולים לתת ואתה רק רוצה לעצור את הזמן, אתה מבין שזו החוויה הכי גדולה של החיים שלך. 

החוכמה האמיתית?

שגם בפעם הבאה שהילד בן הארבע זורק משאית צעצוע על התינוק הקטן, אחרי שהם שניהם לא ישנו כל היום, והבית הפוך ואין אוכל במקרר, תוכל לעצור רגע ולהגיד לעצמך: “אחח, אלה הימים שלי!”. 

אנחנו אימצנו. ואתם?

מקור: popsugar.com

שתפו עם החברים שתפו עם החברים