האבא הזה חזר מחגיגות יום העצמאות עם הבנות שלו, וכתב פוסט מצחיק וכנה שכל הורה יזדהה איתו!

אם אתה נותן לילדה לשבת לך על הכתפיים עם סוכר על מקל, אל תתפלא כשתקום בבוקר דבוק לכרית...



אין ספק שהסמיכות הזאת בין יום הזיכרון ליום העצמאות מחרפנת את השכל.

הידעתם שתאריך יום הזיכרון נקבע באופן שרירותי לגמרי בגלל אילוצים בירוקרטיים, בלי שום מחשבה ותכנון? משהו לחשוב עליו.

בכל מקרה – אבא אחד, שזה אני, עבר את אירועי יום הזיכרון והעצמאות עם שתי בנותיו, מה שנתן לו זווית ראיה חדשה על כל העניין וגרם לו לכתוב פוסט מרגש ומשעשע בו זמנית, שזה קצת כמו העצוב בבוקר ושמח בלילה שמאלצת אותנו המדינה לעבור בכל שנה מחדש.

הנה הפוסט לפניכם:

1. אל תגידו לי בשעה 10:45 ביציאה מהסופר “חג שמח”. רבאק. עוד רבע שעה צפירה.

2. אל תגידו לי בשעה 10:58 ביציאה מהירקן “חג שמח”.  ראב ראבאק. עוד שתי דק’ צפירה.

3. צפירה. ילדות קטנות זה משהו שלא מאפשר לך לעמוד 2 דק’ דומיה, וטוב שכך. ניצחון החיים.

4. איזה שירים ברדיו, אני מת. מעניין אם כולם מסתירים דמעות מתחת למשקפי השמש, או שזה רק אני. נדמה לי שראיתי גם את האיש הירוק ברמזור בוכה.

Credit: pixabay

5. שלום לך פוליטיקאי אקראי בבית עלמין אקראי. אתה באמת לא שם לב שאף אחד לא מקשיב לנאום שלך? באמת?

6. ונעבור לטקס הדלקת המשואות. המעבר חד, חד מדי. כמו סכין. וזה כואב. לתפארת מדינת ישראל.

7. להגיע עם עגלה לאירוע המוני זה מתכון בטוח לאי יכולת להתקדם. או ללכת אחורה. או הצידה. או לנשום. מצד שני, תחושת הביחד מעולם לא הייתה חזקה כמו ברגע שבו 15 איש נתקעו לי בתחת, בו זמנית. בחייאת, אפשר להתקדם???

8. ובחייאת מיכל הקטנה – בואי נעשה עסק. אני אמשיך לשלם ארנונה, העירייה תמשיך לשלם לך 40,000 שקל לחצי שעה, ואת בתמורה – לא תבקשי מהילדות שלי לשאת תפילה לשמיים. את רוצה להתחזק? סבבה. תעזבי את הילדות שלי בשקט.

9. סוכר על מקל 1 – ילדים אוהבים סוכר על מקל מסיבה אחת מאד פשוטה – אין להם זיפים.

Credit: wikimedia

10. סוכר על מקל 2 – הרעיון של להושיב ילדה על הכתפיים שלי, כשהיא אוכלת סוכר על מקל, התגלה כהרבה פחות מוצלח כשקמתי בבוקר כשלראש שלי דבוקים כרית, דגל קטן, שני פירות פיקוס ומחסום משטרתי.

11. זיקוקים ביום העצמאות תמיד מרגשים אותי. לא משנה כמה אני ביקורתי כלפי המדינה, בסוף אני מתרגש. יכול להיות שבתוכי מקנן פאשיסט קטן?

12. ואני עדיין חושב על כל המשפחות השכולות שלא יכולות לחגוג את החג הזה כמו כולם. לתפארת מדינת ישראל.

13. התקפת זיקנה 1 – כל הנצנצים והזוהרים האלה – זה הכרחי?

14. התקפת זיקנה 2 – “ילד! פעם אחרונה שהפטיש הזה נוגע בי”

Credit: ענבר בילו

15. התקפת זיקנה 3 – “ילד! תתרחק ממני עם הספריי חוטים הזה”

16. התקפת מודעות עצמית – בנאדם,תראה מה נהייה ממך. שחרר….

17. התקפת חרדה – מה זה, של מי הילדה הזאת? ילדה איפה ההורים שלך? איך קוראים לך? שיט, היא אפילו עוד לא מדברת. סליחה – הילדה הזאת שלך? לא? שלכם אולי? לא? פאק. משטרה!!! משטרה!!!!! של מי הילדה הזאת??????

18. פרופורציות 1– בגרמניה היה יותר קשה. אבל בחייאת! אפשר לעבור עם העגלה????

19. פרופורציות 2– 6:30 בבוקר.  הילדה הקטנה, זאת מהכתפיים והסוכר על מקל, תופסת את אבא בסלון:

– “אבא-מה אתה עושה?”

– “אני כותב כל מיני דברים”

– “אבא- “

– “מה?”

– “איך כותבים קקי?”

 

שתפו עם החברים שתפו עם החברים