לבחורה הזו נמאס מהרעש שהשכן שלה עושה כל לילה, אז היא החליטה להתעמת איתו בדרך מקורית במיוחד!

וחכו שתראו איך זה נגמר...



יש משפט חכם שאומר הבא להשכימך השכם להורגו. ואנחנו מסכימים איתו, כי פשוט אין דבר יותר גרוע מזה שמישהו הורס לך את השינה. בעיקר אם מדובר בשכן חצוף וחסר התחשבות שהחליט לעשות מסיבת קריוקי רועשת באמצע הלילה.

גם לכתבת קנדיס בונבאו היה שכן כזה, שעשה לה קצת רעש בערבים עם מוזיקה רועשת. אם בהתחלה היא החליטה לסבול בשקט, לילה אחד הגיע רעש מוגזם עד השעות המוקדמות של הבוקר שגרם לה לקום ולעשות מעשה.

אבל אם חשבתם שהיא בחרה להתקשר למשטרה, ללכת ולדפוק לו בעצבים על הדלת ולהתחיל לקלל או להעיף לו גרזן על החלון, אתם טועים. היא הלכה על דרך קצת שונה ומעניינת…

האם הדרך שלה עבדה? חכו לסוף ותדעו!

כתבת היופי והתרבות קנדיס התקשתה לאחרונה לישון בלילה בגלל שכן שעשה קצת רעש

אז היא החליטה לשלוח לו את המכתב הבא…

וזה מה שהיא כתבה…

הי! מה שלומך?

לא הכרנו עדיין באופן רשמי ואני שונאת את זה שאנחנו מכירים ככה בנסיבות האלו.

התחלתי לצפות לזה שכל יום שאתה מגיע הביתה ומתחיל להשמיע מוזיקה רועשת.

לפעמים מדובר בשיר שלא שמעתי הרבה זמן ואני מעריכה את הנוסטלגיה. בפעמים אחרות זה משהו שאף פעם לא יצא לי לשמוע והצלחתי לחפש אותו בגוגל ולהוסיף לרשימת השירים שלי.

למען האמת, עזרת לי להכניס קצת קצב לחיים.

אבל אתמול בלילה… לעזאזל, הרגת אותי. אתה באמת באמת עשית את זה.

אני לא יודעת אם אירחת את מסיבת האפטר-פארטי הרשמית של הבניין שלנו או משהו אחר. אבל 3 לפנות בוקר זה פשוט מאוחר מדי להיות כל כך רועש. ב-3:26 לא הצלחתי להבין אם אתה מנגן להיטים מהסופ”ש האחרון או סתם מערבב מוזיקת האוס.

בכל מקרה, יכולתי להסתדר יפה גם בלי המסיבה הזאת. ב-3:47 הבנתי שזה הרבה יותר יעיל לנסות לזהות את הטעם המוזיקלי שלך ולאכול תפוצ’יפס מאשר לנסות לישון.

אתה ממש אוהב סולו פסנתר וקטעי תיפוף מלאי נשמה.

ב-3:55 הייתי אמורה לחלום על דברים שמייקל בי. ג’ורדן ו/או מאליק יובה יעשו לי. הייתי אמורה לחלום על החיים שהיו יכולים להיות לי אם לנה ואיט’ה הייתה רווקה. אני לא הייתי אמורה לזמזם את Ascenion של מקסוול כי אתה החלטת להיות הדי ג’י של הקומה השניה.

ב-4:07 נרגעת. ממש הערכתי את זה.

בפעם הבאה שאתה מארח את המסיבות המגניבות שלך, בבקשה תזכור אותנו. כדי שתראה שפני לשלום, אני מקווה שתהנה מהעוגה הזאת. ב-3:30, כשהחלטתי לאפות לך אותה, הבנתי שאני הרבה יותר מתחשבת ברגשות שלך משאתה מתחשב ברגשות שלי.

אני מקווה שזה ישתנה – בעיקר כי אני רק בחודש השלישי מתוך 13 חודשי שכירות שיש לי פה.

שיהיה לך חג שמח ואני מחכה לפגוש אותך באופן רשמי.

השכנה שלך, קנדיס.

ואחרי המכתב, הגיעו גם vעדכונים

איך זה נגמר? תראו בעמוד הבא


שתפו עם החברים שתפו עם החברים