האישה הזאת החביאה 2500 ילדים בפחי אשפה ובארונות קבורה עד שנתפסה והסיבה לכך תעביר בכם צמרמורת!

את הסיפור של האישה הזו - כל אחד חייב להכיר!



נכתב ע”י גלי

יום הזכרון לשואה שובר אותי בכל שנה מחדש. אני מנסה לדמיין מה היה קורה אם הייתי שם, במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.

האם הייתי מצליחה לברוח? שמה קץ לחיי? נלחמת בכל הכח כדי לשרוד ולנצח? מקווה שלעולם לא אדע.

שואת היהודים במלחמת העולם השניה היתה המעשה המתועב והמזעזע ביותר בתולדות האנושות. הדבר המדהים הוא שבתוך כל הכאוס, היו גם צדיקים. אנשים שראו מעבר, ועשו מה שיכלו כדי לסייע. כך היה המקרה של אירנה סנדלר, שסיכנה את חייה כדי להציל 2500 ילדים בדרכים מאד לא קונבנציונליות.

שמדברים על לזכור ולא לשכוח, מתכוונים לא רק לזוועות, אלא גם לאלו שהשאירו פתח קטן של תקווה במין האנושי.

אירנה סנדלר, שנולדה ב-1910 בוורשה שבפולין, היתה מאד קרובה לאביה הרופא, ממנו התייתמה בגיל 7.

למרות שנאלצה להפרד ממנו בגיל צעיר, ההשפעה שלו עליה היתה עצומה ומכל הדברים שהספיק ללמד אותה, שיעור אחד חשוב נחרט בזכרונה – לעזור לכולם, בלי קשר לדת, מין או צבע. 

סנדלר שהחליטה ללכת בעקבות אביה, התחילה לעבוד כאחות במחלקת הרווחה של וורשה, שהציעה מזון וביגוד למשפחות הנזקקות.

אף על פי שהיתה קתולית, היא סירבה להכנע לאנטישמיות ועזרה למשפחות יהודיות בדיוק כפי שעזרה לכל משפחה אחרת.

כשהנאצים בנו את גטו ורשה, הזדעזה סנדלר מהתנאים העלובים בגטו והצטרפה למועצה לסיוע ליהודים.

כשהמצב החמיר היא החליטה לסכן את חייה כדי לעזור להבריח ילדים מגטו ורשה ולמצוא להם משפחות אומנות ובתי יתומים.

סנדלר הבריחה את הילדים בתוך אמבולנסים אשר העבירו חולים אנושים בדרכם אל מותם.

מאחר והיתה צריכה לחשוב על דרכים יצירתיות כדי להסתיר את הילדים מעיני הנאצים, היא החביאה אותם בתוך פחי אשפה, שקיות זבל וארונות קבורה.

סנדלר ניהלה רשימה של שמות כל הילדים שהצילה ושמרה אותה בצנצנת בחצר של שכנתה. ברשימה היו למעלה מ – 2500 שמות.

למרבה הצער, יום אחד נתפסה סנדלר על ידי הנאצים, שגזרו עליה למות תוך עינויים אכזריים בכלא, לאחר שסירבה לגלות היכן נמצאים כל הילדים שהצילה.

אבל אירנה, שהיתה מלאת תושיה, הצליחה לברוח מהכלא לאחר ששיחדה את אחד החיילים. גם אז היא המשיכה לעזור לאחרים תחת זהות בדויה.

כשמלחמת העולם השניה הגיעה לקיצה, הוציאה סנדלר את הצנצנת מהמסתור ומסרה את השמות לוועדת הניצולים.

לאחר מכן, היא נישאה והקימה משפחה משלה, בידיעה שעשתה את המעשה הנכון

סנדלר נפטרה בשנת 2008, בגיל 98, שנה לאחר שהיתה מועמדת לקבל פרס נובל לשלום. 

היא הותירה אחריה מורשת מפוארת שלעולם לא תישכח –

בזכותה קיבלו 2500 ילדים הזדמנות לחיים. 2500 ילדים שכנראה היו מסיימים את חייהם במחנות ההשמדה, אילולא אותה אחות רחמניה.

ולנו רק נשאר לתהות – מה הסיכוי, שגם אנחנו, הבנים והנכדים והנינים של אלו שהצילו אותם, נדע לפעמים לוותר קצת על עצמנו כדי לעזור לאחרים?

שתפו עם החברים שתפו עם החברים